המסע להורות באמצעות טיפולי פוריות כולל שלבים רבים – רגשיים, פיזיים ורפואיים. אחד השלבים המרגשים והטעונים ביותר בתהליך ההפריה החוץ גופית (IVF) הוא החזרת העוברים לרחם, ובפרט כאשר מדובר בהחזרת עוברים מוקפאים. השלב הזה מהווה נקודת מפנה קריטית – רגע של תקווה מחודשת אחרי תהליך שדורש מאמץ גופני ונפשי כאחד.
מהי החזרת עוברים מוקפאים וכיצד היא משתלבת בתהליך ההפריה?
לאחר שאיבת הביציות והפרייתן במעבדה, ניתן לבחור בין החזרת העוברים הטריים או הקפאתם לשימוש עתידי. העוברים המוקפאים נשמרים בתנאי הקפאה עמוקים (Cryopreservation), ומוזרקים לרחם במחזור טיפולי אחר – לרוב תחת הכנה הורמונלית שמטרתה לדמות תנאים טבעיים לקליטה מיטבית.
החזרת עוברים מוקפאים מאפשרת ריבוי ניסיונות ללא צורך בשאיבת ביציות מחודשת בכל פעם, דבר שחוסך מהמטופלת פרוצדורה פולשנית נוספת ומאפשר גמישות טיפולית.
כיצד הגוף מתכונן להחזרת עוברים מוקפאים?
בשלב ההכנה להחזרה, ניתנים לרוב הורמונים – בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון – שמטרתם להכין את רירית הרחם לקליטת העוברים. זהו תהליך עדין ומבוקר, שכולל מעקב אחר עובי הרירית, ולעיתים גם בדיקת רמות הורמונליות בדם.
החזרת העוברים עצמה היא פרוצדורה פשוטה יחסית, שאינה כרוכה בהרדמה, ואורכת דקות ספורות בלבד. העוברים מוזרקים לרחם באמצעות צנתר דק, תוך שימוש בהכוונה אולטרסונית.

מה מרגישים אחרי החזרת העוברים?
תסמינים גופניים נפוצים:
לאחר החזרת עוברים מוקפאים, רבות מהמטופלות מדווחות על תחושות שונות. חשוב לציין כי תסמינים אלו אינם בהכרח סימן לקליטה או חוסר קליטה של העובר, אלא נובעים בעיקר מהשפעת הטיפול ההורמונלי ומהתהליך עצמו.
התחושות הנפוצות כוללות:
- כאבי בטן תחתונה קלים – תחושת אי נוחות או התכווצות קלה, בדומה לתחושת מחזור.
- רגישות בחזה – נובעת מהשפעת הפרוגסטרון.
- עייפות – הגוף מצוי במצב של מאמץ הורמונלי.
- שינויים במצב הרוח – תגובה לתנודות הורמונליות.
- הפרשות נרתיקיות מוגברות – לעיתים עקב התרופות או פרוצדורות נלוות.
תסמינים אפשריים לקליטת עובר – האם אפשר לדעת?
חלק מהנשים שואלות את עצמן: "האם אני יכולה להרגיש אם העובר נקלט?" בפועל, בשלב כה מוקדם, כמעט בלתי אפשרי לדעת. חלק מהתסמינים של הריון מוקדם (כגון עייפות, רגישות בשדיים, או בחילות קלות) יכולים להופיע גם מהשפעת ההורמונים, ולכן אין להסיק מהם מסקנות חותכות.
הדרך היחידה לדעת אם החזרה הצליחה היא באמצעות בדיקת בטא (β-hCG), הנערכת כ-12–14 ימים לאחר ההחזרה.
האם התחושות אחרי החזרת עוברים מוקפאים שונות מאלה של החזרת עוברים טריים?
במקרים רבים – לא. התסמינים עשויים להיות דומים מאוד, כיוון ששני המצבים כוללים טיפול הורמונלי אינטנסיבי, מעקב רפואי צמוד, והחזרה לתוך הרחם. עם זאת, במקרים של החזרת עוברים מוקפאים הגוף "פחות עמוס" בהורמונים אנדוגניים שהופקו בעקבות גירוי ביוץ, מה שעשוי להוביל לתחושות גופניות מעט מתונות יותר.
חיבור לשלב שאיבת הביציות: מדוע השלב שאחריו כל כך קריטי?
שאיבת הביציות היא שלב מוקדם וחשוב בהפריה חוץ גופית. לאחריה נוצר מאגר הביציות שממנו יופרו העוברים – חלקם מוחזרים טריים וחלקם מוקפאים. הבחירה להחזיר עוברים מוקפאים נובעת לעיתים גם מהצורך לאפשר לגוף להתאושש מהשאיבה, במיוחד במקרים של גירוי יתר שחלתי.
לכן, החזרת עוברים מוקפאים מהווה המשך של התהליך, אך עם תנאים גופניים ורפואיים יציבים יותר, ובכך עשויה להעלות את הסיכוי להצלחה.
מתי לפנות לרופא?
במרבית המקרים, התחושות אחרי החזרת העוברים תקינות ואינן מצריכות טיפול. עם זאת, יש לפנות לרופא במקרים של:
- דימום חריג
- כאבים חזקים שאינם שוככים
- חום או תסמינים של זיהום
- קוצר נשימה או נפיחות חריגה בבטן – תסמינים אפשריים של גירוי יתר שחלתי

לסיכום: זמן של תקווה, סבלנות ורגישות
הימים שאחרי החזרת עוברים מוקפאים הם שילוב בין תקווה גדולה לבין חוסר ודאות מתסכל. התחושות הפיזיות עשויות להשתנות מאישה לאישה, ותלויות גם במבנה הגוף, בסוג ההורמונים שניתנים ובתגובה האישית לטיפול.
כדאי לזכור: כל תגובה היא לגיטימית, ואין "דרך אחת נכונה" להרגיש. הקשבה לגוף, שמירה על רוגע עד כמה שניתן, ומעקב מקצועי הם המפתחות לצלוח את התקופה הזו בצורה מיטבית.
שאלות ותשובות נפוצות – החזרת עוברים מוקפאים
לא בהכרח. בעשור האחרון נצפה שיפור משמעותי בטכנולוגיות ההקפאה (במיוחד הקפאה בשיטת Vitrification), והמחקרים מצביעים על שיעורי הצלחה דומים – ולעיתים אף גבוהים יותר – בהחזרת עוברים מוקפאים, במיוחד כאשר רירית הרחם מוכנה היטב.
בדיקת ההריון (בטא hCG) נעשית לרוב 12 עד 14 ימים לאחר ההחזרה. תוצאות מוקדמות מדי עלולות להיות שגויות, לכן חשוב להמתין להנחיות הרופא המטפל.
ברוב המקרים – לא. ההשתרשות מתרחשת באופן שקט וללא תסמינים מורגשים. גם אם מופיעים תסמינים כמו עייפות או כאבי בטן קלים, הם אינם בהכרח סימן להריון.
אין הוכחות חד-משמעיות שמנוחה מוחלטת לאחר החזרת עוברים משפרת את שיעורי ההצלחה. עם זאת, רבים ממליצים על יום-יומיים של מנוחה יחסית, ללא מאמץ גופני, כאמצעי לתמיכה גופנית ונפשית.
ברוב המקרים, הרופאים ממליצים להימנע מיחסי מין בימים הראשונים לאחר ההחזרה, כדי לא להפעיל לחץ מכני על הרחם או לגרום להתכווצויות. ההמלצה משתנה ממטופלת למטופלת ויש להתייעץ עם הצוות הרפואי.
כן. לעיתים ייתכן דימום קל או כתמים, הנובעים מהשתרשות מוקדמת של העובר או מהורמונים. כל דימום משמעותי, כואב או ממושך – מחייב בירור רפואי.
הסיכון להריון חוץ-רחמי, הפלות או סיבוכים אחרים דומה לזה שבהריונות שנוצרים מהחזרת עוברים טריים או מהפריה טבעית. עם זאת, כל הריון שנוצר בטיפולי פוריות נחשב "הריון בסיכון" ודורש מעקב קפדני יותר.
במקרים מסוימים – כן. בפרט כשיש חשש לגירוי יתר שחלתי, או כשמעוניינים לשפר את תנאי הרירית. ההחלטה מתקבלת באופן אישי על ידי הרופא המטפל בהתאם לפרופיל ההורמונלי ותגובת הגוף לטיפול.