הרמת סינוס כל מה שצריך לדעת

הרמת סינוס (Sinus Lift) היא פרוצדורה כירורגית בתחום רפואת השיניים, שמטרתה להגדיל את נפח העצם בחלקה העליון של הלסת (לסת עליונה), באזור הטוחנות והמלתעות, על מנת לאפשר התקנת שתלים דנטליים בצורה בטוחה ויציבה.

לעיתים קרובות, כאשר המטופל מאבד שיניים בלסת העליונה, במיוחד בחלק האחורי, תיתכן ספיגת עצם משמעותית. בנוסף, רצפת הסינוס המקסילרי (אחד מחללי האוויר בפנים, הנמצא מעל השיניים הטוחנות העליונות) יורדת מעט לאורך השנים או בעקבות עקירת שיניים, וכך נפח העצם הזמין לשתל קטן. פרוצדורת הרמת סינוס מאפשרת להתגבר על חוסר העצם בכך שהיא מעבה את עצם הלסת ומספקת בסיס יציב לשתל.

סיבות לצורך בהרמת סינוס

1. חוסר עצם קיים: במקרים שבהם נפח העצם הנותר אינו מספיק כדי לתמוך בשתל הדנטלי, יש צורך בהשתלת עצם כלשהי.
2. התרחבות הסינוס המקסילרי: עם השנים או לאחר עקירות שיניים, רצפת הסינוס עלולה “לצנוח” מטה, וכך מצטמצם הגובה הזמין לשתל.
3. מניעת סיבוכים עתידיים: התקנת שתל דנטלי באזורים עם מעט עצם עשויה להוביל לכשל בשתל או חדירה אל חלל הסינוס.

סוגי הרמת סינוס

הרמת סינוס סגורה (Closed Sinus Lift): הליך המיועד בדרך כלל כשחסרון העצם קטן יחסית (בד"כ עד 4-5 מ"מ מחסור בגובה). במסגרת הליך זה, רופא השיניים או הכירורג מבצע קדח קטן דרך רכס העצם, ודוחף בעדינות את רירית הסינוס כלפי מעלה. לרוב משתמשים בתחליף עצם (מקור עצמי, מבעלי חיים או חומר סינתטי) כדי ליצור מרווח בין עצם הלסת ובין רירית הסינוס.

הרמת סינוס פתוחה (Open Sinus Lift): הליך מורכב יותר, המבוצע כאשר יש מחסור גדול יותר בעצם. הרופא מבצע חתך בחניכיים בחלקה החיצוני של הלסת העליונה, מגיע אל דופן הסינוס ופותח "חלון" קטן בעצם הצדדית של הסינוס. דרך החלון הזה, מרימים בעדינות את רירית הסינוס כלפי מעלה ומחדירים את תחליף העצם לאזור שנוצר. לאחר מכן סוגרים את החלון, והאזור עובר תהליך ריפוי שאמור לייצר עצם מספקת להחזקת השתל.

מהלך הטיפול והחלמה:

1. בדיקות מקדימות: לפני הטיפול, הרופא יבצע צילומי רנטגן (כגון פנורמי או סיטי – CT) על מנת לאבחן את נפח העצם הקיים, את מיקומו של הסינוס ואת מצב הרקמות. תכנון מדויק של ההרמה הכרחי להימנעות מפגיעה בסינוס ולשיפור שיעורי ההצלחה.
2. ביצוע ההליך: הרמת סינוס מבוצעת תחת הרדמה מקומית (ובמקרים מסוימים בשילוב סדציה להורדת מתח). לאחר הכנת האזור, הרופא יגלה את העצם (בהרמה פתוחה) או ישתמש בגישה דרך קדח (בהרמה סגורה), ירים את רירית הסינוס וימקם את השתל/תחליף העצם.
3. החלמה: לאחר הניתוח צפויים כאבים ונפיחות, שיכולים להימשך מספר ימים עד שבוע. הרופא עשוי לרשום אנטיביוטיקה, משככי כאבים ושטיפות פה בהתאם למצב. מומלץ להימנע מקינוח אף חזק או משינויים בלחץ בסינוסים (למשל בצלילה או בשינה עם ראש נמוך) כדי לא להפעיל לחץ עודף על אזור הסינוס המנותח.
4. מעקב והתאחות העצם: פרק הזמן הדרוש להתאחות ולהתגרמות של תחליף העצם שונה מאדם לאדם, אך לרוב מדובר בכמה חודשים (4-9 חודשים). בתקופה זו רקמת העצם החדשה גדלה ומתמזגת עם תחליף העצם, וכך נוצר בסיס חזק לתמיכה בשתל.

 

סיכונים אפשריים:

קרע או פגיעה ברירית הסינוס: עלול לגרום לחדירת חיידקים או להיווצרות סינוסיטיס (דלקת בסינוס).

זיהום: אזור הניתוח עלול להזדהם, בדגש על מטופלים עם רמת היגיינה ירודה או מחלות רקע מסוימות.

ספיגת עצם חלקית או אי התאחות: הגוף עלול לא לקבל את תחליף העצם בצורה אידיאלית, דבר שעשוי לגרום לירידה באיכות התוצאה הסופית.

נפיחות, שטפי דם או כאבים מוגברים: תופעות לוואי טבעיות לאחר ניתוח, אך מצריכות מעקב וייעוץ רפואי במידה שהן מתגברות או נמשכות זמן רב.