בדיקה לסרטן השד – כל מה שצריך לדעת על בדיקות שד

הופעת גוש בשד היא סימן מוקדם שמחייב התייעצות עם רופא מהתחום של כירורגיית שד לצורך שלילת או אישוש מחלת הסרטן. בנוסף, ניתן לאחר מכן להגיע לאבחון יסודי יותר ולעבור בדיקות שונות

אבחון מוקדם משפר משמעותית את סיכויי ההתמודדות עם סרטן השד. בשביל להגדיל את הסיכוי לאבחון מוקדם, כדאי לשים לב להופעת גוש בשד עם או בלי התעבות או נפיחות בבית השחי או סביב עצם הבריח. 

איזה סימנים מעידים על סרטן השד?

סימנים אחרים שחשוב לבדוק יכולים להיות שינויים בגודל השד או בצורתו, היווצרות שקעים או גומות ובליטות על השד או התכווצותו ואדמומיות או כיבים על עור השד. כמו כן, אצל חולים רבים ניתן לזהות את סרטן השד באמצעות סימנים ובהם התנפחות ורידים על השד, אי נוחות או כאב מתמשך בשד או בבית השחי, שקיעה של הפטמה ותופעות חריגות כגון עור מתקלף או פצע שלא חולף. 

מה עושים אחרי האבחון העצמי?

אבחון עצמי מחייב התייעצות עם רופא מומחה מהתחום של כירורגית שד. במילים אחרות, לא מספיק לזהות גוש בשד אלא צריך להגיע לתהליך מסודר יותר שכולל גידול מוקדם של סרטן השד עם בדיקות שונות. כיום למשל ניתן לבצע בדיקה גנטית לסרטן השד ולקבל הפניה לביצוע בדיקת ממוגרפיה או אולטרסאונד שד. 

מהי ממוגרפיה?

ממוגרפיה היא בדיקה שכוללת צילום רנטגן ייחודי של רקמת השד. במהלך הבדיקה לוחצים כל שד בין שתי פלטות על מנת לבצע צילום משני כיוונים, גם מלמעלה למטה וגם באלכסון. ברוב המקרים ניתן לזהות גידול עוד לפני שמזהים אותו בבדיקה הידנית של גוש בשד, לכן הוא מומלץ עבור טווח רחב של גילאים. מעבר לכך, ממוגרפיה שהתוצאות שלה מעידות על מבנה שד צפוף תוביל לתיאום בדיקת אולטרסאונד שד.

מתי מבצעים ממוגרפיה?

גילוי מוקדם של סרטן השד מורכב כאמור מבדיקה עצמית ומכלים מקצועיים יותר בתחום של כירורגיית שד. בין היתר, ממוגרפיה למשל נעשית לאחר הופעת סימנים חשודים אבל גם במהלך בדיקת סקר שגרתית אחת לשנתיים עבור נשים מעל גיל 50 ומעלה שאינן נחשבות בסיכון גבוה לסרטן השד. במידה ומדובר על נשים עם היסטוריה משפחתית של השחלות או סרטן השד, הן יהיו זכאיות לממוגרפיה אחת לשנה מגיל 50 או עשר שנים פחות מהגיל שבו התגלתה המחלה אצל בת משפחה קרובה (מדרגה ראשונה). 

מהי ביופסיה ומתי מבצעים אותה?

ביופסיה מתבצעת כאשר עולה חשד לגידול בשד. מטרת הבדיקה היא לאבחן את האזור החשוד והיא כוללת דגימת תאים מהגידול כדי לשלוח אותם למכון פתולוגיה. על סמך הבדיקה ניתן לקבוע אם מדובר בגידול שפיר או ממאיר, האם הגידול פולשני והאם גם בלוטות הלימפה נגועות.

איזה עוד בדיקות אפשר לבצע לאבחון סרטן השד?

היכרות עם המאפיינים השונים של הבדיקות יכולה לסייע לבחור אותן בהתאם לקצב ההתפתחות של המחלה והגידול. אם למשל מאבחנים בביופסיה שאכן מדובר על גידול ממאיר, ייתכן ויהיה צורך לבצע בדיקות נוספות לבחינת עוד משתנים – כמו שליחת גרורות. כאן מדובר על בדיקות ובהן MRI או אולטרסאונד שד – לעומת בדיקת CT או סריקת PET כדי לקבוע את שלב המחלה. 

מה עושים אחרי הבדיקות והאבחון?

בדיקה לסרטן השד שבסיומה מאבחנים שאכן מדובר על מחלה ממאירה מאפשרת להתייעץ עם רופא לגבי שיטת הטיפול המתאימה ביותר. האפשרויות שעל הפרק כוללות ניתוח, כימותרפיה, הקרנות וטיפולים תרופתיים. עם סיום הטיפולים, יש לבצע בדיקות מעקב שגרתיות אצל כירורג שד מומלץ וכמובן לשמור על אורח חיים בריא.