מחלת האלצהיימר עלולה לגרום להופעת דמנציה, לירידה בכושר התפקודי ולפגיעה מהותית באיכות החיים של קשישים ובני משפחותיהם. עם זאת, ניתן להתייעץ עם בעלי מקצוע מתחום הגריאטריה על מנת לנסות למצוא טיפול שיהיה אפקטיבי.
אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח והיא נגרמת בגלל הצטברות של חלבון בשם עמילואיד, כמו גם חלבון בשם טאו שמצטבר בתוך תאי העצב. בטווח הקצר נוצר תהליך ניווני חריף שבסופו של דבר אף מביא למוות של תאי העצב במוח. בעקבות התהליך הזה שרק הולך ומתקדם עם הזמן, נגרמים ליקויים משמעותיים ביכולת החשיבה והתפקוד, נעשית פגיעה באיכות החיים של קשישים ובני המשפחה שלהם ונרשמים גם ליקויים ביכולת הזיכרון והלמידה, השפה, עיבוד המידע, התכנון ועוד.
גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות אלצהיימר הם גיל מבוגר של מעל 65, שכיחות גבוהה יותר של נשים מאשר אצל גברים, חבלות ראש עם או בלי איבוד הכרה ומחלות כלי דם שונות. בשביל למנוע או לפחות להפחית את הסיכון להתפתחות אלצהיימר, יש לטפל מוקדם במצבים של יתר לחץ דם, סוכרת ושומנים וכמובן להפחית עישון וצריכת אלכוהול.
איך מטפלים באלצהיימר?
אין כיום תרופה חד משמעית לטיפול באלצהיימר, מנגד, מה שאפשר לעשות זה לנקוט במספר דרכי טיפול שונות ולהתייעץ עם בעלי מקצוע לגבי השילוב ביניהן:
א. תרופות לשלבים הראשונים של המחלה – השלבים הראשונים של המחלה מתאפיינים בכך שהם כוללים הקצאת תרופות פשוטות יחסית. אלו תרופות שניתנות גם לחולים בשלבים המתקדמים של המחלה, אך הם שכיחים יותר בתחילתה. בין היתר, מדובר על תרופות כגון דונזפיל, אריצפט, ממוריט וכן הלאה. היתרון הוא שמדובר על תרופות שעוזרות בתפקוד הקוגניטיבי ובשיפור ההתנהגות ושהן נמצאות בסל התרופות.
ב. תרופות לשלבים בינוניים ומתקדמים – סוג אחר של תרופות שבהן ניתן להשתמש על מנת להתמודד עם שלבים בינוניים ומתקדמים של מחלת האלצהיימר אמורים להעיד את ההתדרדרות הקוגניטיבית והתפקודית. כאן מדובר על תרופות חזקות, לכן היתרון הוא אפקטיביות גבוהה – אך החיסרון הוא תופעות לוואי.
ג. תרופות להפרעות התנהגות – הפרעות התנהגות הן חלק בלתי נפרד מדרכי הטיפול הקיימות באלצהיימר. בגלל שבשלבים מתקדמים של המחלה ישנן הפרעות התנהגות חמורות, נהוג לטפל בהן באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות שאינן נמצאות אוטומטית בסל התרופות וצריך לברר לגביהן מול קופת החולים.
איזה פעולות טיפוליות יכולות להתבצע לצד נטילת התרופות?
הדבר החשוב ביותר הוא לא להשעין את הטיפול באלצהיימר על תרופות בלבד. המטרה של תרופות היא לסייע לאיכות החיים של המטופל וסביבתו, אך לא כדאי להגיע למצב שבו מייצרים תלות או סובלים מתופעות הלוואי יותר מאשר המחלה עצמה. בשביל לעשות את זה, מה שניתן לנסות זה לשלב כמה שיותר פעולות גרייה למוח בפעילות היום יומית של הקשיש.
פעולות קוגנטיביות ויצירתיות עוזרות לעכב התדרדרות במצבם של קשישים בכל הגילאים. את הפעילויות הללו ניתן למשל לבצע במרכזי יום לקשישים שמיועדים לחולים שסובלים מירידה בתפקוד, או אפילו באופן עצמאי. אם כבר בני המשפחה של הקשיש כל הזמן נמצאים איתו, רצוי להביא בחשבון את היתרונות של שימור יכולות שכליות, מוטוריות, חושיות וחברתיות.
מחלת האלצהיימר שכיחה מאוד ועד היום אין טיפול חד משמעי שמאפשר להעלים אותה. מצד שני, יש דרכי טיפול שונות שאותן ניתן לשלב על מנת להשיג הקלה במצבם של החולים וכדי לנסות לשפר את איכות חיי המשפחה.